הרפלקסיביות המעושה של העסקה הישירה/ עו"ד אילן שמעוני

את הגירויים המותנים שהתגבשו בציבוריות הישראלית אגב המחאה החברתית הישראלית ביולי 2011 בשדרות רוטשילד הכה אהובים לכלבים ולבעליהם התל אביביים , ניתן לנתח דרך "ניסוי פבלוב" המפורסם שערך המדען הרוסי איוון פבלוב בכלביו. פבלוב ביקש לחקור את היחס שבין המזון שהוא גירוי בלתי מותנה לבין הריור שהיא תגובה בלתי מותנית. בתווך שבין הגירוי והתגובה הכניס פבלוב את צלצול הפעמון והפך את הגירוי הראשוני לגירוי מותנה המביא לתגובה בלתי מותנית – הריור.

החברה הישראלית באמצעותכם ממשיכה לעסוק שוב ושוב בלרייר לשמע התיבות הלשוניות הגנותיות (צלצולי הפעמון,) של : "הטייקונים" ,"המילקי של שטראוס" ", שכר הבכירים במשק" "עובדי הקבלן " , "מיקור חוץ" ועוד מטבעות לשון טקסטואליות . כך הפך בהדרגה הריור המבוקר של פבלוב לריור ישראלי פראי חסר מעצורים הטוען לעקירה וניתוץ חסרי הבחנה של מושכלות יסוד בחברה מערבית מודרנית ודמוקרטית שכולנו רוצים להיות בה . כך ממשיכים עושי ההון הפוליטי והחברתי לעשות שימוש מוטעה מטעה ומרושע בתיבה הלשונית "קבלן" .וכך קוראים לקדש בכל מחיר ותנאי, בכל מצב, בכל מקצוע ושירותים את העיקרון של : העסקה ישירה .הא ותו לא .

כך גם ההעדפה הרלטיבית מחד, לראות את מצבנו המדיני ,פוליטי ופתרונו בקונטקסט ברור ואינהרנטי של הכפר הגלובאלי ומאידך כשמדובר בהתמודדות עם מושכלות יסוד והתניות קלאסיות של כלכלה מערבית מודרנית הפועלת באכסניה הגלובאלית של התמקדות בפעילויות ליבה ,הנטייה היא לשים את המסכה הדוגמטית של סוציאליזם פופוליסטי.

והנה להפתעתכם, שתי מהפכות שקטות, קטיפתיות ופטרנליסטיות התרחשו בלי משים לב במדינת ישראל בשנת 2014 : האחת ,היא השיפור הדרמטי והמכונן בשכרם ובתנאי עבודתם של עובדי הניקיון המועסקים באמצעות חברות הניקיון בלבד- 20% תוספת לשכר ולחוזק והאופק הפנסיוניים של האוכלוסייה המוחלשת. והשנייה, הסדרה רגולטורית מוחלטת ומוצקה של ענף הניקיון שהפך לאחד מענפי העבודה המוסדרים ביותר במשק וזאת ללא העליהום הרפלקסיבי של "העסקה ישירה" אלא באתחול מחדש של תובנות וחינוך כלל העוסקים בענף שירותי הניקיון שבמרכזם הושם עובד הניקיון והחלש שבקרבנו במרכז העשייה והחשיבות .

העסקה ישירה אינה מילת קסם ויכולה להפוך באחת גם למקסם שווא, גם ראשי ארגוני העובדים הפרקטיים מודים כי הדיבור על "העסקה ישירה" ו "כתף מול כתף " הוא נכון אמתי, נחוץ, הכרחי וערכי כאשר מדובר במקצועות ושירותים שהם בליבת הפעילות של הארגון – לא יתכן שמורים יועסקו בבית הספר בהעסקה עקיפה , כך גם כספרים בבנק ,כך גם אחיות בבתי חולים ,כך גם נהגים בחברת אוטובוסים והרשימה עוד ארוכה – זאת ללא ספק שיטה ומזימת העסקה בלתי אותנטית ופוגענית שנועדה לחסוך כסף על גבם של העובדים ואותה יש לעקר מיד .

שירותי ניקיון מטיבם וטבעם לעולם לא יהיו בליבת העיסוק של הארגון ובתחומי התעניינותו ומומחיותו. הם יהיו פריפריאליים לליבת העיסוק של הארגון ,חלק מהותי מהספקת השירותים וחיוניותם מתבצע בשעות בהם הארגון אינו פועל – בבוקר מוקדם ,בערב ,בימי ו' וכו' , מדובר בשירותים אותם יש למשטר בדיסציפלינה תפעולית של מקצועיות, גיבוי ,עמידה בלוח זמנים ,הדרכה ,בטיחות ,מומחיות בגיוס עובדי ניקיון ,פיקוח ולוגיסטיקה מורכבת . רק מטעמים אלו יותר מאשר מוצדק ונבון להוציא פעילות זאת החוצה כמיקור חוץ . משנחתם הסכם קיבוצי ענפי מעודכן ודרמטי בענף הניקיון ומשהענף מוסדר שתי וערב בחקיקה ספציפית ,באכיפה עצמית משולבת ובאכיפה משותפת עם ארגון העובדים היציג של עובדי הניקיון . אפשר בהחלט להפסיק לרייר ולחפש את הדלק הסילוני לפוליטיקה אופורטוניסטית במחוזות אחרים.

הכותב : עו"ד אילן שמעוני ,יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל שהוא צד להסכם הקיבוצי החדש בענף הניקיון עם ההסתדרות הכללית החדשה, ומנכ"ל טווס .